הרבה שואלים מה זה מלכ”ר? מלכ”ר זה ראשי תיבות של מוסד ללא כוונת רווח. כלומר מלכ”ר הינו שם כולל למוסדות ציבור שונים שמטרתם קידום מטרות לטובת הציבור ולא למטרות רווח. חלק מקבוצה זו נקראת גם המגזר השלישי ( מגזר ראשון הינו הממשלה והמגזר השני הינו המגזר העסקי) או “החברה האזרחית”. רוב דיני מס של מלכ”רים מיטיבים עימם לעומת הדינים החלים ע גופים עסקיים אך יש לדעת שלא כולם כך.
המלכ”רים בישראל מחולקים ל-3 קבוצות עיקריות:
• המגזר הממשלתי או מוסדות השלטון המרכזי – כלומר משרדי הממשלה וגופי הביצוע של הממשלה כגון צה”ל והמשטרה.
• מגזר הרשויות המקומיות או השלטון המקומי – כולל את העיריות ומועצות מקומיות.
• המגזר השלישי – כולל את העמותות, חברות לתועלת הציבור (חל”צ), הקדשים ציבוריים, מוסדות לימוד
כשרוצים לענות מה זה מלכר לפי מוסדות המדינה השונים הרי שמס הכנסה מגדיר מלכ”ר כ: “חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד…”
שימו לב שלפי חוק העמותות לצורך הקמת עמותה נדרשים 2 חברים בעוד שעל מנת להיכנס להגדרה של מס הכנסה נדרש שימונו לפחות 7 חברים.
מה זה אומר?
• פטור ממס על הכנסה על פי סעיף 9(2) – הסעיף מעניק פטור מתשלום מס על הכנסות המלכר.
• זיכוי בשל תרומה שניתנה למלכ”ר לפי סעיף 46 – מאפשר לתורמים של המלכר לקבל זיכוי בשיעור של 35% לפרטיים ולפי גובה מס החברות עבור חברות . מתוך מטרה לעודד אותם לתרום למלכ”ר ולסייע לו לממן את פעילותו.
• הוצאות עודפות לפי סעיף 3(ז) – סעיף זה דווקא מדבר על סוג של ענישה עבור מלכר שיש בו הוצאות עודפות (הוצאה שאינה מותר בניכוי כגון מסעדות) כך שהמלכר משלם מס בגובה 90% מההוצאה העודפת.
כשבודקים מה זה מלכ”ר? לפי מע”מ הגדדרת מלכ”ר: “המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים; חבר בני אדם מאוגד או לא מאוגד שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי;” הגדרה זו שונה במקצת מההגדרה של מס הכנסה.
מה זה אומר?
• שיעור מע”מ נמוך יותר מחברה – סעיף 4(א) מטיל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם המלכר.זהו מס על הערך המוסף שלו בעוד שחברה עסקית ממוסה על רווחיה המהווים את הערך המוסף אותו היא יוצרת, לעומת זאת מלכר שמטרתו אינה יצירת רווחים, יוצר ערך מוסף באמצעות השירותים אותם הוא נותן באמצעות עובדיו ועל כן שכר עובדי המלכר ממוסה.
אחוז מס השכר נכון לשנת 2023 הינו 7.5%, אחוז נמוך מהתשלום של חברות 17%.
• איסור קיזוז תשומות על ההכנסות – סעיף 38 לא מתיר למלכר לקזז את מס התשומות ממס העסקאות שלו. לכן ההוצאות של עמותות נרשמות בספרים כולל מעמ.
סעיף זה מקשה על העמותות שכן יוצא שהעלות של שירותים ומוצרים גבוהים יותר לעמותה מאשר לחברה שיכולה לקזז את המע”מ מהעסקאות.
להלן שני דגשים חשובים עבור מנהלי עמותות ומלכ”רים:
• ניהול עמותה – קיימת תפיסה שגויה לגבי ניהול עמותות כי הן מנוהלות לחלוטין על ידי מתנדבים. לרוב העמותות מעסיקות מנהלים ועובדים בשכר אשר מבצעים ואחראים לפעילות העמותה בחלק מהמקרים הם מסתייעים במתנדבים. ניתן לראות בעמותות שמנוהלות רק ע”י מתנדבים כי פעילות העמותה מצומצמת וקשה מאוד להרחיבה שכן למתנדב שינן מחויבויות קודמות וניהול העמותה הופך למשני.
חשוב לזכור שהוצאות השכר של העמותות מפוקחות ומדווחות במסגרת הבקשה לניהול תקין באמצעות דוח 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותות.
• רווחים בעמותה – תפיסה שגויה נוספת הינה שלעמותה אסור להרוויח. בסעיף הראשון של חוק העמותות נרשם: “שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים” כלומר מותר שלעמותה יהיו רווחים מפעילויות מסוימות אך עיקר פעילויות העמותה (מעל 50% מההכנסות) אסור שיהיו למטרות רווחים.
מקורות המימון של המלכ”רים מגוונים וכוללים מקורות ממשלתיים, תרומות מקרנות פילנתרופיות ואנשים פרטיים ועוד. מומלץ לקרוא את המדרך “9 דרכים לגיוס כספים לעמותות”
להלן חלק מהיתרונות של פעולה באמצעות מלכ”רים:
• התמקצעות ומענה לשירות או מידע חסר– בהרבה מהמקרים העמותה הופכת להיות מקור המידע העיקרי ואולי אף הבלעדי בנושא מסוים ובעלת האוטוריטה בתחום כאשר הגופים הממשלתיים נעזרים בעמותה ומפנים אליה. כך שיוצא שרק בזכות העמותה קיים מענה ופתרון לבעיה מסוימת.
• הזדמנויות, נטוורקינג והכרה מקצועית- באמצעות התאגדות כגוף ללא מטרות רווח ניתן להתחבר לאנשי מקצוע, מומחים, אנשי ממשל ועוד שיאפשרו לקדם את מטרות העמותה. אלו קשרים שלרוב לא נגישים לאדם פרטי.
• שיתוף ידע – באמצעות המלכר ניתן לשמור ידע ולשתף ידע מקצועי בתחום מסוים מה שמאפשר למידה מתמשכת ופיתוח הידע לטובת מטרות העמותה.
• מלכ”ר פטור ממיסים – פעילות העמותה לא ממוסה כך שכל המשאבים הכספיים שמגוייסים לטובת הפעילות נשארים בעמותה ומשמשים את הפעילות.
• הצעת שירותים במחירים נמוכים או בחינם – פעילות המלכרים אינה לטובת רווח ומבוססת על תרומות, תמיכות ומקורות נוספים שמאפשרים לעמותה להציע שירותים בחינם או בעלות נמוכה לטובת הציבור.
• מתנדבים – לעמותה יש אפשרות לגייס מתנדבים שיסייעו לה בפעילות השוטפת ובכך להוזיל את העלויות של הפעילויות השונות.
להלן חלק מהחסרונות של פעולה באמצעות מלכ”רים:
• מקורות הכנסה לא מובטחים – העמותות נסמכות על מקורות כגון תורמים ומשרדי ממשלה כאשר היקף התקבולים משתנה כל שנה מה שמקשה מאוד על ניהול העמותה וביצוע פרויקטים בצורה סדירה.
• בירוקרטיה – עמותות כפופות לחוקים (כגון חוק העמותות) ולתקנות מחמירים כגון הגבלה של שכר מנכ”ל והצורך לשקיפות של הנתונים הכספיים כולל דוחות כספיים וחמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותות.
• גיוס עובדים – לרוב השכר בעמותות נמוך מהשכר של תפקיד דומה במגזר העסקי מה שמקשה על גיוס עובדים איכותיים ושימור שלהם ובאופן כללי על ניהול עמותה.
• קושי במימון הפעילות הראשונית והתרחבות – עמותות חדשות מתקשות להשיג מימון לפעילותן שכן משרדי ממשלה דורשים שנתיים פעילות במימון עצמי ובשנים הראשונות כל עוד אין פעילות אז גם קשה מאוד לקבל תרומות. מכיוון שתמיד משרדי ממשלה תומכים בהתאם לפעילות שבוצעה בעבר הרי שגם קשה לעמותה לגדול אלא אם כן היא מצליחה לגייס מקורות נוספים.
במדריך זה עניתי לשאלה מה זה מלכ”ר? ראינו כי מוסד ללא כוונת רווח (מלכ”ר) הוא שם כולל למוסדות ציבור שמטרתם היא קידום מטרות לטובת הציבור ולא למטרות רווח. המלכרים בישראל מחולקים לשלושה מגזרים: הממשלתי, הרשויות המקומיות והמגזר השלישי, שכולל עמותות, חברות לתועלת הציבור, הקדשים ציבוריים ומוסדות לימוד.
דיני המס למלכר מעניקים פטור ממס הכנסה ותשלום מס שכר הנמוך מתשלום המעמ לחברות.
בין היתרונות של עבודה עם מלכ”רים נמנים ההתמקצעות והמענה לשירות או מידע חסר, הזדמנויות לנטוורקינג והכרה מקצועית, השיתוף בידע והמתנדבים. עם זאת, ישנם גם חסרונות כמו מקורות הכנסה לא מובטחים, בירוקרטיה וקושי במימון הפעילות הראשונית והתרחבות.
רואה חשבון תמיר שרעבי מומחה בגיוס כספים ממקורות ממשלתיים וסמי ממשלתיים כגון משרדי ממשלה, ועדת העזבונות וקרן תובענות יצוגיות. הידע החשבונאי והניסיון הרב שצבר מאפשרים לכם לקבל תמיכות גדולות במאמץ מינמלי.
שאלות עליהן עניתי במדריך:
המלכ”רים בישראל מחולקים ל-3 קבוצות עיקריות:
• המגזר הממשלתי או מוסדות השלטון המרכזי – כלומר משרדי הממשלה וגופי הביצוע של הממשלה כגון צה”ל והמשטרה.
• מגזר הרשויות המקומיות או השלטון המקומי – כולל את העיריות ומועצות מקומיות.
• המגזר השלישי – כולל את העמותות, חברות לתועלת הציבור, הקדשים ציבוריים, מוסדות לימוד
להלן חלק מהחסרונות של פעולה באמצעות מלכ”רים:
• מקורות הכנסה לא מובטחים
• בירוקרטיה
• גיוס עובדים
• קושי במימון הפעילות הראשונית והתרחבות
להלן חלק מהחסרונות של פעולה באמצעות מלכ”רים:
מלכ”ר פירוש מוסד ללא כוונת רווח. הינו שם כולל למוסדות ציבור שונים שמטרתם הינה קידום מטרות לטובת הציבור ולא למטרות רווח.
Input your search keywords and press Enter.
