מנהלי עמותות ומנהלי המשאבים של העמותות נדרשים כל העת לעסוק בגיוס כספים לעמותה ומקורות מימון לצורך המשך פעילותה. מקורות המימון לעמותה מגוונים וכוללים קולות קוראים ומבחני תמיכה של: משרדי ממשלה, מיזמים משותפים (מכרזים), קרנות פילנתרופיות וקרנות סמי ממשלתיות כגון ועדת העזבונות וקרן תובענות יצוגיות וקרנות ביטוח לאומי.
בנוסף לגיוס הכספים עבור העמותה, למנהלי העמותות ומנהלי המשאבים ישנם תפקידים נוספים כך שאין להם יכולת לעקוב כל העת אחר קולות קוראים שיוצאים ובכך מפספסים הזדמנויות שונות לקבלת מענקים ותמיכות עבור העמותה. בהמשך נציג מידע רב על מקורות תמיכה אלו.
בסוף המדריך טבלת השוואה בין האפשרויות השונות.
משרדי הממשלה מפרסמים במהלך השנה קולות קוראים לעמותות וחברות לתועלת הציבור הכוללים מבחני תמיכה לצורך קבלת תמיכות בנושאים שונים. הרוב המוחלט של הקולות קוראים מתפרסם מדי שנה ועבור עמותות רבות תמיכות אלו מהוות את המקור הכספי העיקרי לביצוע פעילות העמותה.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות משרדי ממשלה:
• מקור תקציבי קבוע – כפי שציינתי רוב הקולות קוראים מתפרסמים כל שנה כך שמדובר במקור תקציבי שניתן להתבסס עליו לצורך מימון פעילות העמותה.
• סכומים משמעותיים – בחלק מהתמיכות סכומי התמיכה יכולים להיות גבוהים והם מהווים חלק ניכר ממחזור ההכנסות של העמותה.
• חלוקה שוויונית – בהתאם להנחיות בסעיף 3א’ חלוקת התקציב בכל קול קורא מבוצעת באופן שוויוני ישנם מבחני תמיכה שקובעים כי החלוקה תבוצע לפי ההוצאות בגין הפעילות הנתמכת ובחלק מהמקרים מדובר על הניקוד שכל עמותה קיבלה.
חסרון מרכזי: בירוקרטיה ותהליך ארוך הכולל בקשה, דוחות ביצוע ועמידה בכללי חשכ”ל והנחיות השונות עבור מוסדות נתמכים.
להסבר מפורט על איתור קולות קוראים של משרדי ממשלה ואופן ההגשה ←
אזרחים מישראל וממדינות אחרות תורמים כספים ורכוש למדינת ישראל לטובת מטרות הקרובות לליבם, כספים אלו מגיעים לאפוטרופוס הכללי אשר יושב תחת משרד המשפטים.
לצורך חלוקת הכספים שנתרמו, הוקמה ועדה בראשות שופט בדימוס, אשר אחראית על חלוקת הכספים בהתאם לייעוד שקבעו המורישים.
פעם בשנה מתפרסם קול קורא הכולל את רשימת הנושאים שבגינם ניתן לקבל תמיכה. גובה התמיכה הינו 50% מעלות הפרויקט.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות ועדת העזבונות:
• ניתן לקבל תמיכה בגין רכישה של ציוד או שיפוצים – נושאים שבד”כ אין בגינם תמיכות ממקורות אחרים
• גובה התמיכה – הוועדה תומכת ב-50% מגובה הפרויקט כאשר העמותה צריכה לדאוג למאצ’ינג.
• כפל תמיכות – ניתן לבצע כפל תמיכות על הפרויקט בגלל שמקור כספי התמיכה הינו תורמים ולא תקציב המדינה.
חסרון מרכזי: לא בטוח שיש נושא שמתאים לעמותה כל שנה וגם כשיש הוועדה לא מחויבת לתמוך העמותה אלא נבחרים פרויקטים בהתאם לשיקול דעת הוועדה.
להסבר מפורט על ועדת העזבונות ואופן ההגשה ←
קיימות תביעות ייצוגיות בהן נפסק קנס כספי לטובת מטרות ציבוריות בהתאם לנושא התביעה. תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות התשס”ו-2006, מיום 25.7.16 קובע כי כספים אלו יועברו לקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות אשר יושבת תחת היחידה של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. הקרן אחראית על חלוקת הכספים למלכ”רים ולפעמים גם לחברות לטובת ביצוע פרויקטים בהתאם לנושא התביעה.
הקרן מפרסמת במהלך השנה קולות קוראים בנושאים שונים בהתאם לפסיקות בית המשפט. גובה התמיכה הינו עד 70% מעלות הפרויקט.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות קרן תובענות ייצוגיות:
• נושאים מגוונים – נושאי התמיכה רחבים מאוד ובמקרים רבים אלו נושאים שלא ניתן למצוא להם מימון ממקורות אחרים.
• גובה התמיכה – הוועדה תומכת בסכומים גבוהים, עד 70% מעלות הפרויקט.
• מקדמות – לאחר אישור התמיכה משולמת מקדמה, נושא חשוב שמסייע לעמותות לבצע את הפרויקטים השונים.
חסרון מרכזי: בקולות קוראים בנושאים שמעניינים הרבה עמותות בהכרח תיהנה הגשות רבות כך שסיכויי ההצלחה לא גבוהים.
להסבר מפורט על קרן תובענות ייצוגיות ואופן ההגשה ←
מכרז ממשלתי הינו אאוטסורסינג של שירותי ממשלה והעברת הביצוע למלכ”רים בתמורה לתשלום חלקי או מלא בגין העלויות. כל משרדי הממשלה מפרסמים מכרזים שונים במהלך השנה והגופים המעוניינים בכך נדרשים להגיש את הצעתם בטווח הזמנים שנקבע. קיימת ועדה שבוחנת את ההצעות השונות כולל עמידה בתנאי סף, צירוף אישורים ומסמכים נדרשים וניתן ניקוד בהתאם לניקוד הועדה בוחרת גוף או מספר גופים אשר יבצעו את הפעילות הנדרשת.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות מכרזים ממשלתיים:
• הסכם ארוך – לרוב המכרזים הינם לתקופה של 3-5 שנים כך שהעמותה מבטיחה לעצמה מקור תקציבי לאורך זמן.
• מקור תקציבי משמעותי – בהרבה מהמקרים המכרז הממשלתי מהווה עבור העמותה את עיקר הפעילות והכספים שמתקבלים הינם עיקר מקורות המימון של העמותה.
חסרון מרכזי: מדובר במכרז לכל דבר עם כל המורכבות והבירוקרטיה התלויה בדבר.
להסבר מפורט על מכרזי ממשלה וטיפים חשובים ←
קיימות חמש קרנות של הביטוח הלאומי העוסקות בפיתוח שירותים חברתיים בקהילה כגון אנשים עם מוגבלות, קשישים, תעסוקה ועוד. הקרנות מפרסמת קולות קוראים כל שנה כל אחת בתחומה. לרוב מדובר בתמיכות משמעותיות של הקרנות בסיוע בשיפוץ או רכישת ציוד הנדרש לצורך פעילויות העמותה.
סיוע הקרנות משתנה בכל תחום, תלוי במיקום הפרויקט (אשכול סוציו אקונומי וכו’) והוא נע בין 50-90% תמיכה מעלות הפרויקט.
יתרונות גיוס כספים לעמותה באמצעות קרנות ביטוח לאומי:
• סכומי תמיכה גבוהים – לדעתי מדובר במקור כמעט יחידי שמעניק גם לעמותות קטנות סכומי תמיכה גבוהים של מאות אלפי שקלים ואף יותר.
• הקמת פרויקט – הקרנות מסייעות בהקמה של פרויקטים, הסיוע יכלול לכלול בניה, שיפוץ ורכישת ציוד.
חסרון מרכזי: בכל קול קורא הקרנות בוחרות את העמותות בעלות הניקוד הגבוה ביותר כך שגם כשהעמותה עומדת בתנאי סף לא בטוח שתקבל תמיכה, להבדיל מתמיכות משרדי ממשלה.
מדובר על קמפיין דיגיטלי לצורך גיוס תרומות מקהל יעד רחב, באמצעות הקמפיין העמותה מעוניינת בזמן קצוב להגיע ליעד תרומות שנקבע מראש. הקמפיין דורש בחירה של פלטפורמה לגיוס המונים באמצעותה ינוהל הקמפיין ויבוצעו התרומות. כמו כן נדרש הירתמות של כל עובדי העמותה והמכרים על מנת להגיע לקבל יעד רחב יותר ולהצליח במשימה.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות קמפיין גיוס המונים:
• זמן קצוב – מדובר בקמפיין עם זמן קצוב של מספר ימים או שבועות הדורש הכנה אך העמותה יכולה מראש לתכנן את הקמפיין לזמן המתאים לה.
• גיוס תרומות משמעותי – באמצעות קמפיין מוצלח ניתן להגיע לסכומי כסף משמעותיים שיכולים לסייע לעמותה בפעילות שלה למשך שנה שלמה.
חסרון מרכזי: נדרשים משאבים רבים בהקמת הקמפיין וניהולו, משאבי זמן וכסף כך שבמקרים שהקמפיין לא הצליח העמותה יכולה אף להפסיד כסף.
אפשר לומר שזוהי השיטה הפשוטה והישנה בה העמותה פונה לאנשים פרטיים בכדי שיסייעו לעמותה במימון הפעילויות שלה. ההתרמה יכולה להיות מבוצעת ע”י עובדי ומנהלי העמותה או באמצעות חברות חיצוניות המספקות טלפניות לגיוס תרומות לעמותות.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות תורמים פרטיים:
• הוראות קבע – במקרים בהם משיגים תרומה קבוע בהוראת קבע הרי שמדובר בהכנסה קבועה לעמותה ולטווח ארוך.
• אין בירוקרטיה – לא נדרש לבצע הגשה של בקשת תמיכה מורכבת ולא נדרשים דוחות ביצוע כפי שנדרש במקורות אחרים כגון משרדי ממשלה.
חסרון מרכזי: מדובר בדרך לא פשוטה המצריכה העסקת עובד פנימי או חיצוני שיבצע איתור של תורמים וגיוס תרומות, כלומר עלויות קבועות כשלא מובטחת הצלחה.
קרנות פילנתרופיות מוקמות ע”י משפחות עשירות או ארגונים וחברות שמעוניינים לתמוך במטרות ציבוריות. לרוב מדובר בתמיכה כספית המועברת לעמותות הפועלות בתחומי העניין של הקרן הפילנתרופית. ישנן מאות של קרנות פילנתרופיות בארץ כאשר כל קרן פילנתרופית מפרסמת קול קורא במועדים שונים ויש כאלו שניתן לפנות אליהם כל השנה. סכומי התמיכה שונים בין הקרונות והם נעים מאלפים בודדים ועד מיליונים.
יתרונות גיוס משאבים לעמותות באמצעות קרנות פילנתרופיות:
• סיוע לתחומים שלא נתמכים – ישנן פעילויות שאין בגינן תמיכות ממשרדי ממשלה וגורמים אחרים וניתן לקבל תמיכה עבורם רק מקרנות פילנתרופיות.
• סיוע מתמשך– חלק מהעמותות מצליחות לרתום קרן לתמיכות חוזרות מדי שנה.
חסרון מרכזי: כמות הקרנות מצומצמת והביקוש לסיוע גבוה מאוד כך שהקרנות מקבלות פניות רבות והסיכויים לקבלת תמיכה לא גבוהים.
במסגרת אחריות חברתית תאגידית חברות רבות תורמות למטרות ציבוריות. לרוב מדובר בתרומות כספיות אך גם באמצעות התנדבות עובדים. יש צורך לפנות לאתר את מי שאחראי על אחריות תאגידית או על תרומות בכל חברה ולעניין אותו בפרויקט שלכם.
יתרונות גיוס כספים לעמותות באמצעות חברות:
• גיוס מתנדבים – באמצעות החברות ניתן לגייס כוח אדם שיסייע בפעילויות העמותה כגון מתנדבים לצביעת בתים או אריזת סלי מזון.
• פרו בונו של שירותים – לעיתים ניתן לקבל שירותים ללא עלות (כתרומה) ובכך לחסוך עלויות קבועות של עמותה, כגון שירותים משפטיים.
חסרון מרכזי: קשה לגייס תמיכות מחברות שכן פונים אליהן הרבה עמותות וישנן עמותות שנתמכות כל שנה ע”י כסף או מתנדבים.
להלן טבלת השוואה של המקורות השונים לגיוס כספים לעמותות:
| גוף תומך | אישור ניהול תקין | סעיף 46 | לאיזה תקופה התמיכה | היקף תמיכה | בירוקרטיה | מועדי פרסום קולות קוראים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| משרדי ממשלה | חובה | - | עבור שנה | משתנה | יש | במהלך השנה |
| ועדת העזבונות | חובה | - | חד פעמי | משתנה | יש | פעם בשנה |
| קרן תובענות ייצוגיות | חובה | - | חד פעמי | משתנה | יש | במהלך השנה |
| מכרזים ממשלתיים | חובה | - | עבור מספר שנים | בד"כ גדול | יש | במהלך השנה |
| קרנות ביטוח לאומי | חובה | - | לפרויקט | בד"כ גדול | יש | בערך 2-3 בשנה |
| קמפיין גיוס המונים | - | עדיף | - | משתנה | - | - |
| תורמים פרטיים | - | עדיף | - | נמוך | - | - |
| קרנות פילנתרופיות | חובה | חובה | בד"כ לפרויקט | משתנה | תלוי בקרן | חלק מפרסמים בזמנים קבועים וחלק ניתן להגיש כל השנה |
| חברות | חובה | חובה | - | משתנה | תלוי בחברה | כנ"ל |
לעמותות וחל”צים ישנם מגוון רחב של מקורות לגיוס משאבים עם הבדלים משמעותיים ביניהם. חשוב להכיר את המקורות השונים ולהיות מעודכנים בקולות קוראים השונים על מנת שלא לפספס הזדמנויות שונות עבור העמותה.
אשמח לסייע ולייעץ מניסיוני הרב בהגשות השונות.
מאות עמותות מקבלות ממני כל יום שלישי את רשימת הקולות קוראים שהתפרסמו באותו שבוע – הירשמו עכשיו ↓
רואה חשבון תמיר שרעבי מומחה בגיוס כספים ממקורות ממשלתיים וסמי ממשלתיים כגון משרדי ממשלה, ועדת העזבונות וקרן תובענות יצוגיות. הידע החשבונאי והניסיון הרב שצבר מאפשרים לכם לקבל תמיכות גדולות במאמץ מינמלי.
שאלות עליהן עניתי במדריך:
לעמותות וחל”צים ישנם מגוון רחב של מקורות לגיוס משאבים עם הבדלים משמעותיים ביניהם. הכוללים: תמיכות ממשרדי ממשלה, מכרזים, תורמים פרטיים ועוד
חשוב להכיר את המקורות השונים ולהיות מעודכנים בקולות קוראים השונים על מנת שלא לפספס הזדמנויות שונות עבור העמותה.
בטבלה פירטתי את הגופים הדורשים אישור לפי סעיף 46, משרדי ממשלה לא דורשים אישור סעיף 46 ובד”כ מי שדורש זה גופים פרטיים כגון חברות וקרנות פילנתרופיות.
לכל מוסד יש את המועדים בו הוא מפרסם את הקול קורא, למשל ועדת העזבונות מפרסמת פעם בשנה קול קורא ולעומת זאת ישנן קרנות פילנתרופיות שלא מפרסמות קול קורא אלא ניתן להגיש בקשה במשך כל השנה.
Input your search keywords and press Enter.